#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מאימתי כופין את המיטות (רבי אליעזר, רבי יהושע)?<br>2. מה היה כשמת ר""ג?<br>3. מה הדין בשבת?<br>4. מנין לכפיית המיטה (רבי קריספא בשם רבי יוחנן, בר קפרא, גמרא)?<br>5. מה הטעם של כפיית המטה?<br>6. פרטי דיני כפיית המיטות: האם צריך לכפות: א. דרגש? ב. מטה שנקלטיה [ב' עצים שעליה מונח מוט שעליה מונח בד שעושה את המטה ל""כילה"" ""אהל""] נשמטים? ג. מה החילוק בין דרגש למטה?"	"1. רבי אליעזר - משיצא המת מפתח החצר. רבי יהושע - משיסתם הגולל. <br>2. כיון שיצא מפתח החצר א""ר אליעזר לתלמידיו כפו את המיטות, כשנסתם הגולל א""ר יהושע כפו את המיטות, אמרו לו כבר כפיטם על פי הזקן.<br>3. בערב שבת הוא זוקף את מיטתו ובמוצאי שבת הוא כופן. <br>4. רבי קריספא בשם רבי יוחנן - ""וישבו אתו לארץ"", לא כתוב ""על הארץ"" אלא ""לארץ"", דבר שהוא סמוך לארץ מכאן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא - איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה אף את כפה מיטתך. דעה שלישית - זה לצוות על האבל, שיכפה את יצרו. <br>5. ר' יונה ור' יוסי, שניהם בשם ר' שמעון בן לקיש - אחד אמר - שאם יתעורר בלילה יזכר שהוא אבל. אחד אמר - מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא יתעורר בלילה ויזכר שהוא אבל. <br>6. א. ת""ק - נזקפת ואינה נכפית. רבי שמעון בן אלעזר - שומט קלבינטרין שלה [- מתיר את הרצועות] ודיו. ב. ר' יוסה בשם ריב""ל הלכ' כר""ש בן אלעזר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי - שומט את הנקלטים ודיו. ג. רבי ירמיה - מטה - שאורגים את מצעה על מסגרתה. דרגש - שאין אורגים על המסגרת, אלא יש רצועות שקושרים בחורים שבמטה. וזה שכתוב שמטה מטמא משישוף המסגרת בעור הדג, משמע שאין החבלים מקיפים את המסגרת, שאז אי""צ לשוף - מדובר במיטות של קיסרי שיש חריצים שהחבלים שקועים בהם, והעץ בולט בין חריץ לחריץ אינו מכוסה בחבל."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. אבל, כל זמן שמתו מוטל לפניו איפה אוכל?<br>2. אם בירך, האם עונים אחריו אמן?<br>3. מה הדין בשבת (ת""ק, רשב""ג)?<br>4. מה הדין כשנמסר המת לרבים?"	"1. אוכל אצל חבירו, אם אין לו חבר - אוכל בבית אחר. אם אין לו בית אחר - עושה מחיצה ואוכל. אם אינו יכול לעשות מחיצה - הופך את פניו לכותל ואוכל. לא מיסב, לא אוכל כל צורכו, לא שותה כל צורכו, לא אוכל בשר, לא שותה יין, אין מזמנין עליו.<br>2. אין עונין אחריו אמן, ואחרים שבירכו אין עונה אחריהם אמן.<br>3. ת""ק - מיסב ואוכל, ואוכל בשר, ושותה יין, ואוכל כל צרכו, ושותה כל צרכו, ומזמנים עליו, ואם בירך עונין אחריו אמן, ואחרים שברכו עונה אחריהם אמן. רשב""ג - הואיל והתרתי לו את כל אלו חייביהו בשאר כל המצות של תורה. אם חיי שעה התרתי לו כ""ש חיי עולם. [אבל ת""ק אוסר בדברים שבצענא]. ר' יודה בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי - הלכה כרשב""ג.<br>4. אוכל בשר ושותה יין. נמסר לכתפים כמי שנמסר לרבים. וכך היה כשמת רבי יסא, ורבי חייא בר ווא קיבל פני האבלים בבשר ויין. וכן היה כשמת רבי חייא בר אבא קיבל את פני האבלים רבי שמואל בר רב יצחק בבשר ויין."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. באיזה מאכלים מקבלים פני האבלים?<br>2. מתי ציוה רבי זעירא שיקבל אבלים ויאכלו סעודת הבראה?<br>3. כמה כוסות היו שותים בבית האבל (בתחילה, משמת ר""ג, ראו ב""ד)?"	"1. כנ""ל קיבלו בבשר ויין. כשמת רבי שמואל בר רב יצחק קיבל רבי זעירא פני האבילים בעדשים, שאמר שלא רוצה לשנות ממנה המקום [המנהג לאכול עדשים - א. שזה עגול, לומר שהאבלות גלגל חוזר בעולם. ב. מה עדשים אין להם פה, אף האבל אין לו פה, שהוא אסור לדבר]. <br>כשהיה ר' יצחק בנו של רבי חייא באבל, נכנסו רבי מנא ורבי יודן לנחמו והביאו סעודת הבראה, והיה שם יין טוב, ושתו הרבה וצחקו, כשבאו למחרת עוד פעם אמר להם, לא היה חסר אתמול רק שיקמו וירקדו. <br>2. רבי זעירא כשמת ציוה שלא יקבל אבלים ביום הראשון, ולא יאכלו סעודת הבראה רק למחרת [שאסור לאבלים לאכול ביום הראשון משלהם, לכן שיאכלו רק למחרת משלהם].<br>3. עשרה, 1 - 2 - שנים לפני המזון, 3 - 7 - חמשה בתוך המזון, 8 - 10 - ג' לאחר המזון, שהם,  א. ברכת המזון ב. לגמילות חסדים ג. לתנחומי האבלים. כשמת ר""ג הוסיפו עליהן עוד שלשה, 11 - 13 - א. לחזן הכנסת, ב. לראש הכנסת, ג. לר""ג. כיון שראו ב""ד שהיו משתכרים והולכים גזרו עליהן והחזירום למקומו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף לג		
